קהילת רודוס

מורשת קהילת רודוס המפוארת נמחקה כמעט כולה מיד עם כיבוש האי ע"י הגרמנים בשנת 1944. הניצולים לא שבו לאי למעט משפחה אחת. המשפחות שבחרו לגור ולשמר את המורשת אחרי המלחמה, הגיעו ממקומות אחרים ביוון. 151 הניצולים בחרו אחרי המלחמה שלא לשוב עוד ולחיות ברודוס. הם  התפזרו ברחבי העולם, מיעוטם עלה לישראל.

בית הכנסת "קהל שלום" היחיד מתוך ששה שפעלו ברודוס לפני המלחמה, נחשב לבית הכנסת העתיק ביותר ביוון. בית הכנסת שוכן במה שהיה פעם השכונה היהודית "לה ג'ודריה" ולא רחוק משם נמצאת הכיכר המרכזית הנקראת כיכר"היהודים המעונים". לקהילה היהודית של רודוס היסטוריה ארוכת שנים שהושפעה במשך מאות שנים מתרבות מגורשי ספרד שמצאו מקלט באי כמו גם מקומות אחרים ביוון כמו סלוניקי, ווריה, קוואלה וקהילות רבות אחרות והגיעו אף לאיסטנבול ואיזמיר שבטורקיה.

בשנים שלפני המלחמה – 1930 – מנתה הקהילה היהודית 4000 איש. בית הכנסת שנותר נבנה בשנת 1577 משמש היום לתפילות בערבי שבת וחגים ומהווה גל עד לקהילה המפוארת. בצמוד לבית הכנסת נבנה מוזיאון המספר את תולדות המקום ומהווה מקור משיכה גם לתיירים ומבקרים אחרים. במהלך השנים ובתקופת הכיבוש ועד לשליחתם של יהודי רודות למחנות ההשמדה נגרע מספרם דרמטית בעקבות החוקית האנטישמיים וחיפוש חיים טובים יותר. בית הקברות היהודי ממוקם מחוץ לעיר העתיקה בדרך לקליתאה, ובבית הכנסת לפני הכניסה להיכל הוצב לוח זיכרון עם שמות הנספים קרבנות השואה. 

 

 

 

Comments are closed